בעיקבות זה, שגדלתי בבית לא סתם מסורתי ודתי אלה עם הרגשה של אהבת מדינת ישראל. ממש כשהיא הייתה ב"חיתולים". כשהייתי בערך בגילאי: 5-6 אהבתי וחלמתי על מדינת-ישראל, לבוא לשם, לגור להבין להרגיש-פלסטין.
בשנת 1947-19487 בארץ ישראל הייתי מילחמת-העצמאות, אחת הפעילךיות שאני זוכר ממש טוב זה:אני גנבתי מאמא שלי סדין לבן וציירתי שני פסים כחולים וביינהם מגן דוד. עם הסדין הזה בתור דגל היסתובבתי בחצר של אזור הבתים הגדול שלנו-למטה בגאווה. המיקרה הזה ממש ניכנס לי לזיכרון. עם היתקדמות גילי גם בבבית-הספר, באוניברסיטה. עשיתי כל מיני פעיליות לפזר דברים גם היהדות וגם על מדינת-ישראל. אחת מהפיעליות שממש זכורות לי-בוודאות-היה לארגן בבית-הכנסת בזמן החגים, לאסוף אנשים צעירים ובעזרת השירה והריקודים, המטרה היייתה להדליק אצלם את נקודת היהדות ואהבת הארץ: ארץ-ישראל!
על הציונות-אצלי בחיים שרוצוני לעלות לישראל בשנת 1966 עשיתי ניסויים פיקטיבים להיתחתן עם בחורה שקיבלה אישור עם מישפחתה לעלות לישראאבל הם נסעו ואני לא קיבלתי אישור לעלות ארצה למרות שהיגשת בקשה לאיחוד המישפחה
אחר-כך עד שנת 1969 היתחתנתי עם בחורה שהורייה עזבו את רוסיה.
בשנת 1971 במאמצים רבים מאוד שביטות רעב(היינו באים למישרדי אגירה-שלא נישתה ולא נאכל עד שנקבל אישור יציאה לארץ-ישראל) והרבה פעיליות קיבלנו אישור יציאה ועלינו ארצה.
כך ניגמרת הפעילות שלי כפועל ציוני בדם ובנפש!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה